הסדרי שהות (זמני שהות)
שעה שבני זוג נמצאים בסכסך גירושין, תהיה נתונה לבית המשפט ההכרעה בעניין המשמורת, כלומר, למי תהא נתונה המשמורת העיקרית על הקטינים או מי יהפוך להורה משמורן.
בד בבד, בית המשפט יקבע הסדרי שהות בין ההורה האחר לבין הקטינים. כאן המקום לציין כי להסדרי שהות בגירושין יכולים להיות הסדרים שונים והכל בהתאם לנסיבות העניין.
במקרים מסוימים ובנסיבות מיוחדות תקבע משמורת משותפת של ההורים על הקטינים, והמשמעות היא שהקטינים יתגוררו, דרך קבע, בשני בתים וביניהם יחלקו את זמנם.
הקו המנחה של בית המשפט בקבעו מי יהיה ההורה המשמורן הוא טובת הקטינים. לאור זאת תיבחן לעיתים המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, כאשר הרצון הוא בחינה של יכולותיו ההוריות של ההורה כנגזרת מאישיותו והתנהגותו, ואף כנגזרת מיכולתו לספק לקטינים תמיכה רגשית ואף קורת גג ראויה ותנאי מחיה ראויים לילד בגילו.
בשים לב כי בחינת המסוגלות ההורית אינה פשוטה כלל ועיקר. על כן, על בית משפט להיעזר בפקידי סעד של רשויות הרווחה אשר הם למעשה ינהלו שיח עם המשפחה ולעיתים עם הקטינים ויתנו המלצותיהם בתסקיר אשר יוגש לבית המשפט.
בנסיבות מסוימות, ימנה בית המשפט מומחה מתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה וזאת על מנת לחוות חוות דעת בעניין טובתו של הקטין אצל כל אחד מן ההורים ועל הדרך המומלצת להכריע בשאלה הכה חשובה – המשמורת.
מיני סוגים של הסדרי שהות
ההורה הלא משמורן, זכאי אך אינו חייב לקיים הסדרי שהות עם ילדיו. יוער, כי הסדרי שהות, מעבר לצורך שהם ממלאים אצל ההורה הלא משמורן, מתיישבים אף עם טובתו של הקטין לקיים קשר בריא, רציף ותקין עם שני הוריו ובנוסף נועדו להיטיב עם ההורה המשמורן ולהעניק לו שעות מנוחה וחופשה מטיפולו בילדים. קיימים מיני סוגים של הסדרי שהות: הסדרי שהות זמניים אשר נקבעים לרוב בשל הפרידה בין ההורים ומפאת רצון לא לפגוע בילדים. הסדרים אלו יכולים להיקבע בעזרת לשכת הרווחה אך לא בהכרח. לאחר זמן מה נקבעים הסדרי שהות קבועים – ישנו מינימום מקובל של הסדרי שהות והוא מפגש בין ההורה והקטין בשעות אחה”צ יום או יומיים בשבוע, ללא לינה, וביקור בכל סוף שבוע שני, כולל לינה בין שישי לשבת. בהתאם לנסיבות והחלטת ההורים בעניין יכול בית המשפט להורות על הסדרי שהות מורחבים יותר, הכוללים אף לינה באמצע השבוע או לינה של לילה נוסך בין יום שבת לראשון.
הסדרי שהות משתנים בהתאם לגילו של הילד ,כאשר מדובר בהסדרי שהות של קטינים מתחת לגיל 6 חלה עליהם חזקת הגיל הרך, כלומר קיים הצורך הטבעי של ילד באמו ועל כן, בתי המשפט נוטים שלא להפריד את הקטין מאימו. יחד עם זאת, חזקת הגיל הרך ניתנת לפעמים לסתירה וככל שהאב מעוניין לסתור אותה נטל ההוכחה מוטל על כתפיו. קיימת ביקורת רבה על חזקת הגיל הרך. המדינה מינתה 2 וועדות שונות (ועדת שניט, וועדת רוטלוי) שהמליצו לבטל חזקה זו בשל חוסר השוויון שהיא מעגנת, אך נכון להיום החזקה עומדת בתוקפה.
על מנת להשיג את ההסדר המוצלח ביותר יש לפנות לייעוץ הטוב ביותר – משרד עו”ד עינבל גולן בעלת ניסיון וידע רב בתחום.
