ירושות, צוואות ועזבונות
"ואין אדם יודע יום פקודתו" מרביתנו מבקשים לקבוע הוראות מה יעשה עם רכושנו לאחר אחרית ימינו, והמחוקק הקנה לנו למעשה את הזכות לערוך צוואה ולהביע בה את רצוננו.
כל אדם בגיר מעל לגיל 18 שהוא כשיר ובעל דעה צלולה וללא כל השפעה מצד גורם שלישי קיימת הזכות לערוך מסמך בו הוא מצווה את רצונו כל עוד מדובר ברצון חופשי ללא כל אונס, לחץ, כפיה או פיתוי.
כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שעשה צוואה, רכושו יחולק ע"פ הוראותיו של חוק הירושה התשכ"ה- 1965. במקרים כאלו, על היורשים יהיה להגיש לרשם לענייני ירושה "בקשה לצו ירושה או לפנות לבית הדין הרבני. היה וקיימת צוואה- יהיה על מי מהזוכים ע"פ הצוואה להגיש לרשם לענייני ירושה "בקשה לצו קיום צוואה" או לפנות לבית הדין הרבני.
שעה שמדובר בידועים בציבור יתכן ויש צורך בהגשת הליכים להכרה בידוע/ה בציבור בבית הדין לעבודה. על מנת שהידוע/ה בציבור יזכה לזכויות הנובעות מן הפטירה הן מהעיזבון והן זכויות סוציאליות וממקום עבודתו/ה של הנפטר/ת.
שעה שמדובר בבני זוג נשואים- נולדת עם הפטירה הסוגייה של היקף העיזבון והאם הזכויות רשומות נכונה על שם מי מבני הזוג, על מנת שלא ייכלל בשוגג בעיזבון, רכוש שאינו אמור להיות של העיזבון ולא אמור להתחלק בין היורשים, אלא הוא זכות של בן/בת הזוג שנותר בחיים.
ובהר, כי במידה ורוצים להתנגד לצו הירושה או צו קיום הצוואה – יש לכך זכות אך בשימת לב כי המועדים לכך קובעים בחוק. במידה ואכן הוגשה התנגדות – מועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה ומתנהל הליך לברור הסכסוך. זה גם המועד להגשת תביעות שעניינם היקף העיזבון.
